אחת השאלות המצויות (במיוחד בזמני שיגרה טרופה שכאלה), היא נער טוב שלא מצליח לקום בבוקר.אמנם יש בזה הוראה מפורשת מגדולי ישראל שמעירים רק פעם אחת, ('צדיק כתמר יפרח', עמ' רל"ה), אבל שם מדובר בחופשה, אבל כאשר מדובר בזמן לימודים של שיגרה, יש גם חשש שבסוף הנער יסולק… בכל מקרה אשריכם ההורים שאתם ערים לבעיה כבר, ולא מחכים שהיא תתפוצץ, כי ככל שהילד מתבגר, ויש לו יותר הורמונים ותסכול, זה עלול להיות בעיה חמורה עם פגיעות משניות של דחיה ואנטי.
לפעמים חוסר קימה בבוקר יכול לנבוע מבעיה פיזיולוגית. כדאי ללכת לרופא משפחה. לפעמים חסר ויטמין, לפעמים בזמן השינה לא נכנס מספיק חמצן למוח, הרופא ידע מה לשאול ולאן להפנות, וכדאי לשלול קודם כל את הענין הרפואי לפני שמתקדמים לפתרונות אחרים.
אם הבעיה אינה רק פיזית, והילד משועמם ולא מחובר, זו באמת בעיה שצריך לטפל בה. לא הייתי ממהר להעביר מקום, אם הילד מרוצה במקום לימודיו הנוכחי. לפעמים אפשר לפתור את הבעיה על ידי חונך, למצוא אברך שידע גם לקדם בלימוד וגם לתת תשומת לב אישית וחברית, או לגייס אחד מאנשי הצוות שיתן יותר תשומת לב וחום. לא תמיד ההורים והבית מצליחים למלא את המשבצת הרגשית החשובה כל כך עבור הילד, ולפעמים יותר הנאה בלימוד, תשומת לב, תחום אחריות או קצת כבוד מצליחים לעשות את ההבדל ולגרום לילד לעוד קצת מוטיבציה שתגרום לו לרצות לקום בבוקר יותר בקלות.
מעֵבר לחברות ולתשומת הלב, יש כאן נקודה חשובה ביחס לאיכות הלימוד: הלימוד הכיתתי אינו נותן תמיד מקום אישי ואינו מצליח תמיד לוודא שהנער הבין, התחבר. דרך חונך ניתן לתת לנער לְדַבֵּר, לוודא שהבין כמו שצריך, לעטוף אותו בחיזוקים על התקדמותו, ובכך למלא אותו בחוויות הצלחה.
זה לא זול לשכור חונך מתאים, ולפעמים לא קל לעמוד בזה, ובפרט שקשה למצוא את האדם הנכון המדויק, ולפעמים נוחלים כמה אכזבות בדרך, הן מצד חוסר שיתוף פעולה של הבן, והן אם מתברר שהחונך תכל'ס לא מתאים, ועוד. אבל כאשר יש צורך, זו ההשקעה הכי משתלמת בעולם, כי במצב הקריטי הזה, אם הילד ימשיך לנשור ולעזוב מוסדות זה פתח להרבה צרות, ומחיר החונך המתאים הוא תמיד זול בהרבה מכל האלטרנטיבות.
לפעמים הענין הוא צורך אחר של הנער שלא ממומש, ואז כדאי להגיע להסכם עם המסגרת שהילד יצא יותר מוקדם ויקחו אותו לאיזה חוג או זמן איכות אישי, ריגוש או חוויה. צריך לחשוב ולהיות יצירתי.
במידה והבעיה נמשכת, בגלל חיכוכים עם הצוות, או חוסר מקצועיות והתאמה של הצוות, והנער מרגיש שיורדים לחייו, יש מקום לחפש מקום אחר. ויש היום מומחים שמכירים היטב את השטח, את מגוון המוסדות, ויודעים להתאים לכל בחור את המסגרת המתאימה לו. שווה להתייעץ ולבדוק, ולא לסמוך על אף אחד – לקבל הצעות, אבל לבדוק בעצמכם, את מאור הפנים של הצוות, את הרמה הרוחנית של הבחורים, אם היא מדי גבוהה זה בעיה, הנער ירגיש סוג ב', אם היא מדי נמוכה זה גם בעיה, הנער יקבל מושגים, צריך פחות או יותר רמה מתאימה לרמתו, וצוות מקצועי ומאיר פנים. לבדוק כמה מוסדות, ואז לנסוע עם הנער לראות את אלה שהכי מתאימים, בדרך לאכול שווארמה ולשוחח, ובעזרת ה' עם הרבה תפילות, תמצאו את המקום המתאים.